<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ד' שער ב'</h1>
<h2>דף כב.</h2>
התם פ"ב דגיטין גרסינן, היה עציץ קנוי לאחד והוא נקוב והיו הזרעים שבו קנויין לאחר, הקנה העציץ שהוא מטלטל לבעל הזרעים, כיון שמשך העציץ קנה. הקנה הזרעים לבעל העציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים עצמן. היו העציץ והזרעים לאחד והקנה הכל לאחד, החזיק בעציץ לקנות הזרעים, אף העציץ לא קנה. החזיק בזרעים קנה העציץ נמי. וזהו ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות, שהזרעים שבעציץ הנקוב כזרועים בארץ הם, וכל המחובר לקרקע כקרקע. והרמב"ם ז"ל כתבו פרק ג' דקנין.
